אפרוח, לאן תעוף? | מילי ברזילאי
אוצרת: סופי ברזון מקאי
פתיחה והשקת ספר אמן: 30.5.25 יום שישי בשעה 11:00
שיח גלריה: 13.6.25 יום שישי בשעה 11:00
נעילה: 12.7.25
פיצוץ גדול התרחש מעט לפני שהגענו, וענן פטרייה מיתמר עכשיו. מקורו לא ברור. למרות שהוא זכה לתהילה בהקשר של פיצוץ גרעיני, ענן פטרייה יכול היה להיווצר על ידי הר-געש. אם טבעי או מלאכותי אנחנו לא יודעים, אבל הענן אכן כאן, וקטסטרופה גדולה עומדת להתרחש, בתוך עולם צבעוני ורך עשוי חימר קל וזוהר.
למרות חומרת המצב המתפתח, בת-יענה והיפופוטם יושבים מהופנטים, פעורי עיניים ונרגשים למדיי. איבריהם פרושים בצהלה מכך שזכו בכרטיסים חינם, קו ראשון למופע מפואר ומרהיב. מבין מבחר התגובות לאירוע שכזה, זו תגובה אפשרית, בעיקר אם לא נתקלו בענן פטרייה קודם לכן.
אירוע אחרית-הימים, נבנה סצנה אחרי סצנה. הדבר הבא, מתרחש אולי במקביל לענן הברוקולי הענק (אם העולם החליט לקרוס בבת אחת). כדורי אש גדולים מתחילים לצנוח לכיוון האדמה של העולם הקטן שברזילאי הקים לתחייה בגלריה. כוכבים נופלים יחד עם מטר המטאורים. הם צבעוניים, עדינים ויפים. זאב מביט בשמי לילה עמוקים נצבעים בורוד ותכלת, פיצוץ קטן נראה באופק. ההבדל סך-הכל בין יופיו של קו אור בוהק בשמי ערב יפה, לאש שעומדת לרסק עלנו הכל, הוא הגודל היחסי של מה שמגיע לכיווננו.
בינתיים, בים שגובל ביער של הזאב, ההיפופוטם ובת-היענה, שונית אלמוגים איבדה את צבעיה באירוע הלבנה. על פני הים מעליה, גל גדול של מים צבעוניים עומד להישבר על החיות הרבות. הוא מזכיר מאוד גלידה, במצבו הקפוא והבצקי. גי'רפה עומדת קרוב מדיי לטורנדו קצפתי, ובכלל, למרות שאפשר לדמיין פסקול עולז ברקע, המצב מחמיר מרגע לרגע. סדק ענק פעור באדמה הצבעונית ושרשרת אירועי שבר מיתולוגיים מתפתחת. העולם שנטווה כמערכת יציבה, בעלת קשרי גומלין עדינים ומורכבים, קורס לאיטו על ראשי החיות. כיצירות מופת של מינן, מותאמות באיזונים מדוייקים לעולם ממנו הגיעו ובתוכו התפתחו, הן מוצאות את עצמן במצב מוזר מאוד. שום מסת שריר, צוואר ארוך או ציפורן חדה, לא יסייעו כבר כעת.
פגיעותן של החיות אל מול גודל השבר, שבחלקו ידוע שבני האדם הביאו אל פתח ביתן, ניכרת. העולם אט-אט מאבד מהמוזיקה הצבעונית שלו, ומוסט אל הסוף הנדמה כבלתי נמנע. הצטברות האירועים עברה את נקודת האל חזור, ואכן, השדה הירוק השמח והפורח, מוליך אל חלקת אדמה עקרה ודוקרת. הירוק התפחם, העצים שחורים והאדמה עשנה. תרנגולת ואפרוח קטן עומדים מבולבלים בתוך אחרית הדבר. אפרוח, לאן תעוף?
במבט על, נקודות צבע בוהקות עומדות שלמות בתוך האדמה המעשנת. מתוך היער השרוף, מתרוממת להקת ציפורים צבעונית, הנוצות הבוהקות שלהן ייקחו אותן למקום אחר, איפה שלא קרה בו כל זה. יש בוודאי מקומות שלמים שעומדים על כנם, שם יוכלו לנחות על עץ מלבלב ולשמוע את רחש הגלים.
**
ברזילאי עובד על המיצב האלגורי שלו מזה שלוש שנים. הוא התפתח שלב נוסף אחרי אוקטובר 23, אז עזב לפורטוגל שם הוא שוהה עד היום, במאמץ למצוא ולברוא מרחבים שמורים, לחיים חיוניים ויצירתיים, בעולם שהולך ומצטמצם סביבו. הקליי הגמיש והרך של ילדים, שיצר לבה מותכת, צונאמי ואש, הפך בפורטוגל לדמויות ציפורים קטנות, יפות וצבעוניות, שהוא פוגש במהלך מסעו. 'אפרוח, לאן תעוף?' הוא סיפור נדידה והקשבה למצפן הפנימי, שמורה את הדרך אל מקומות שמאפשרים חופש אנושי, דמיון, משחק ויצירה, ושחרור עצמי מהרודנות של העולם השבור.
