זו תערוכה של שניים. מזה שלושה עשורים יוחנן וניבה בזוגיות. יוחנן הצייר. ניבה מצלמת וכותבת. יש ביניהם סוג של שיתוף פעולה שצמח באופן ספונטני ללא כוונה תחילה. התהליך מתחיל בצילומים שניבה מצלמת תוך כדי שיטוט בטבע. בבית הצילומים מועברים למחשב ואז יוחנן מביט בתוצרים, בוחר את מה שמעורר בו השראה, נוגע ומסקרן אותו. הוא מקדיש הרבה זמן לחשיבה ולהתבוננות. כשהרעיונות מתעכלים ומבשילים לכדי החלטות, על הפורמט המתאים, על היחסים בין האובייקטים, איזה מצע, אילו צבעים, חומרים, מכחולים וכלים אחרים, מגיע הרגע שהוא עובר לסטודיו, עומד דרוך אל מול הכן. תהליך היצירה הפיזי מהיר. תוך כדי, הוא מבקש את חוות דעתה, מתייעץ ומשתף בדילמות שצצות. כתיבת חתימתו על הציור מעידה שהתהליך הושלם. העבודה עומדת בפני עצמה.
בשלב הזה, ניבה מתבוננת בעבודה המוגמרת, מנסה להתקרב ולהידבר איתה, ולמצוא בה סימנים שמחברים אותה אליה. המקור הצילומי שלה עבר טרנספורמציה בציור, קיבל נקודת מבט אחרת. אם הציור מעורר בה את "הרטט" החמקמק הזה, שואב אותה אליו, היא לוקחת את העיפרון ביד ושופכת על הנייר את המילים. ואז יוחנן קורא את הטקסט, מתייחס ומעיר את הערותיו וסומך את ידיו על הפרשנות שלה, שלא בהכרח היא כמו שלו. מה שמאפיין את שיתוף הפעולה שלהם הם הסבלנות והכבוד שבו מתנהלת האינטראקציה שלהם. כאילו יש חוזה בלתי כתוב המאפשר קבלה ופתיחות לאופני האינטרפרטציה בעבודות. וזה מאד מהנה, מספק ומפרה.
יוחנן מצייר בעיקר את נופי המקום, במעין הצהרת אהבה המהולה בתחושת אבדן. הצבעוניות עזה, חמה ומתפרצת. הוא משתמש בצבעי אקריליק, בגירים ועפרונות של פחם ופסטל ובחומרים בלתי שגרתיים כמו תבלינים, חול, זפת, קפה, וברזלית. עבודותיו אקספרסיביות ודרמטיות. בעבודות רבות, הצבע האדום דומיננטי והוא בעל גוונים שונים: מצבע עז, צבע חם של אש בוערת ועד לאדום אפל, כהה ודהוי. האדמה, השדה המהפנט, הרגבים וחילופי עונות בטבע, מעסיקים אותו ביצירתו, כמי שחי פה באזור שלנו המדמם והיפה עד כאב
ניבה מנסה בצילומיה למצוא את הייחודי וה"יפה" בדברים השגרתיים הבנאליים, אולי אפילו מכוערים. דברים שאנו מורגלים לחלוף לידם כמעט מבלי להבחין בהם. החצר האחורית מעניינת אותה. מראות טבע מרגשים אותה. צמיחה והתכלות, חיים ומוות, כאב וכאוס בצד השלווה הפסטורלית. האורות והצללים שיוצרים לעיתים אווירת מסתורין, לפעמים איזו פיוטיות, אפילו משהו ציורי. יש הרבה מחיצות וגדרות, קרעים, שברים, הצצות, פתוח סגור. כיסוי וגילוי. השתקפויות. מראות מבעד ומבטים ישירים. והצורך בכתיבה מלווה אותה מזה ימים רבים.
תערוכה מאוד לא שגרתית ומרגשת של זוג, איש ואישה, החושפת את יחסיהם במסגרת היצירה האמנותית, את תהליך העבודה וההשפעות ההדדיות זה על זו, ללא אגו, בשותפות יפה ותוך כבוד הדדי.
