קיץ 2018 היה חם, לוהט, בוער ושרוף והסתיים במטר של טילים לעבר עוטף עזה. לא ניתן היה להתעלם מהמראות והריחות, מתחושת הבהילות והדחיפות, מכאב הלב על שטחי שדות, חורש, ואדיות ושמורות טבע שעולים באש. הנוף הקייצי הנגבי בגווני חום וצהוב עם ירקרק של חורשות אקליפטוס שינה את צבעיו וכתמי שחור שרוף ואפור השתלטו עליו.
מצד אחד חורבן ותסכול מול בלוני התבערה שהפריחו שכנינו, ומצד שני פליאה אל מול השחור-אפור החדש הזה, שגם לו יופי משל עצמו. כמה אקזוטית ופוטוגנית המלחמה הזו, ואיך ניתן להתעלם מהיופי, נורא ככל שיהיה?
אמני העוטף, איש איש בסדנתו, הגיבו לשרפות, לשחור ולאפר הלבן, לאקסטזה ולעצב, וציירו, פיסלו, צילמו והדפיסו. אנחנו רק אספנו את קציר העבודות, חלק קטן מהן, ותלינו בגלריה.
חג האור והאש הפך לחג השחור השרוף.
האמנים המציגים: אנה דן, גילה ספיר, דונדי שוורץ, הרן כסלו, זוהר מורג, זיוה ילין, יוחנן דרוקר, יונה לוי גרוסמן, יוסי סילברמן, כרמלה דיין, ליגל סופר, סופי ברזון מקאי, עליזה פלוג, רות נבו, רחל דנציג, תרי קיפניס
